16-062015 From Carmacks to Dawson YT Canada

יום שלישי16.06.2015  

Carmacks עיירה של 500 איש. מהחניון בה ישנו הנהר נראה כאילו הוא זורם הפוך, אבל הסיבה היא שהוא מסתובב.

המקום יפה והאנשים נחמדים. בקושי מצאנו את מרכז המבקרים הנמצא על דרך עפר. בבקתת עץ, אישה נחמדה קיבלה את פנינו. המקום היה בזמנו נקודת טלגרף, דבר שהיה מאד חשוב בזמנו. בכלל בימים ההם האחראים על הדואר וטלגרף היו מכובדים וחשובים. כשרמזנו לה שהמקום מוחבא בין העצים היא צחקה ואמרה שהיא לא מתחבאת. כנראה שאף אחד לא רואה כיצד העניינים נראים בעיני תיירים שמגיעים לראשונה למקום. היא הסבירה לנו שבחצי האי באמצע הנהר גרים מהאומות הראשונות ושאר האזור ליד הנהר גרים האחרים. הראתה לנו על תמונה נחמדה היכן הבית שלה.

לכל אורך הדרך ניכר ההבדל בשילוט בין ארה"ב ליוקון. בארה"ב לכל דבר קטן יש שלט גדול, ביוקון גם דברים חשובים רשומים בקטן ולפעמים כמעט מוסתר מהעין.

כשחשבתי שעברנו את המקום שרצינו לעצור ולראות הגענו לנקודת תצפית Five Finger Rapids. באמת נקודת תצפית יפה. השמש הייתה בצד הנכון, מאחורנו, יום שמש מלאה ללא עננים. רואים בנהר 4 מתוך 5 מעברים בין הצוקים. המקום היה בעייתי לספינות הקיטור בזמנו, רק במעבר אחד יכלו לעבור כי המים שם עמוקים מספיק וגררו אותם מהחוף. כדי לראות את המעבר החמישי צריך לרדת מדרגות וללכת בשביל. אולי נעשה זאת כשנחזור בדרך הזו.. הפעם צילמנו והמשכנו.

ביוקון אני מרגישה בעולם אחר. כן זה ממש חו"ל. טוב שהגענו לכאן.

ארנבת אפורה חצתה את הכביש.

אני אוהבת לראות את הנוף של היערות והנהרות מלמעלה. יש כאן יותר עצי צפצפה. הנוף מתחיל להשתנות קצת. אנחנו מגביהים ומצפינים.

ליד Pelly Crossing  יש שלט אזהרה לשים לב לאווירונים. למה? יש שדה תעופה שהוא בעצם שדה עשב מכוסח.

הנוף משתנה לעצים נמוכים יותר והירוק בהיר יותר. לצידי הכביש יש פריחה מקסימה בעיקר סגולה וצהובה. יש גם פרחים ורודים וכחולים.

 משמאל הפרח הידוע Fireweed

דב שחור חמוד אכל בצידי הכביש ליד הפרחים.

 הכביש נהפך למעצבן עם חורים רבים. למרות החום ראינו שאנחנו נוסעים לתוך גשם. לשמחתנו זה היה גשם מקומי שעבר מהר.

שלט שבשנת 1953 הייתה כאן שרפה, אם כך העצים כאן בערך בגילנו...

הדרך מאד מטלטלת ובמקום שעצרנו לתצפית Gravel Lake שמנו לב שבורג אחד שמחזיק את הארגז של הקרוואן, את הבית שלנו, השתחרר כמעט לגמרי. מיד אבי חיזק את כל הברגים שיש.

אגב כאן הוא בית הגידול הצפוני ביותר של סוג עץ אורן מסוים בשם Lodgeole Pine

הגענו לDawson City. האווירה לא מצאה חן בעינינו. ראשית רואים גבעות אפורות של אבנים שנשארו מחיפושי הזהב. פשוט הפכו את האדמה בשביל לחפש זהב. רק עכשיו נראה שהטבע מתחיל להשתלט על האדמה הזו. מכוער להפליא. 

https://en.wikipedia.org/?title=Dawson_City

חלק מהגבעות שנותרו מחיפושי הזהב

 העיירה ממוקמת בין נהר יוקון לנהר קלונדייק, 240 ק"מ מדרום לחוג הקוטב הצפוני. בתקופת הבהלה לזהב לאורך הקלונדייק, הייתה העיירה העיר הגדולה ביותר צפונית לSeattle. בזמנו הייתה כמו פריז  עם מלונות פאר, מסעדות יוקרה וספינות קיטור מפוארות שטות בנהר וחנויות מכל טוב. כיום היא חיה על העבר.

בכוונה לא סוללים את הכבישים והמדרכות מלוחות עץ. כדי לשמור על "כאילו כמו פעם", המדרכות בסדר אבל העניין הזה עם הכבישים זה נראה נורא. טוב שאין את העגלות עם הסוסים שמחרבנים בדרך. העיר  לא יפה ולא נעימה. מאד מבולגנת מבחינת מבנה הדרכים, אבל האנשים בה נחמדים. בחור סיפר לנו שבחורף (וזה רוב השנה) הדרכים יותר טובות כי הקרח ממלא את החורים והדרכים ישרות יותר וחלקות יותר...

נכנסנו למרכז מידע של Northwest Teritories  כדי לברר על הנסיעה בכביש  הידוע Dempater Highway. כבר למדתי שכביש מהיר זה רק ביטוי. כאן הכבישים יכולים להיות גם לא סלולים וכך גם הכביש הזה. מלא אבק, תחנות דלק במרחקים גדולים זה מזה. אומרים שהדרך מקסימה. אנחנו רוצים להיות בצפון הרחוק ביום הארוך בשנה ולראות יום שלא נגמר כי השמש לא שוקעת. הייתה במרכז אישה נחמדה ממוצא האומות הראשונות ונתנה לנו את האינפורמציה שאנחנו צריכים.

ראינו את המעבורת מעבירה קרוואנים מהכביש המהיר מס' 9 Top of the world Hwy שבאלסקה לכאן.

המעבורת

החתמנו את הפנקסים שלנו בעוד מספר מקומות בעיירה ונכנסנו למסעדה ותיקה עוד משנות ה-20 בשם Sourdough Joe's האוכל טעים. אכלנו הליבוט. המלצריות לבושות כאילו בתלבושת מלחים. המלצרית שלנו סיפרה שהיום זו הפעם הראשונה בחייה שהיא פוגשת אנשים מישראל ואנחנו הזוג השני היום!

המסעדה

משם נסענו לחניון שמצאנו עוד מקודם Bonanza Gold RV Park. רק חשמל. המקומות האחרים היו תפוסים. עבור מקלחת רוצים כסף וגם עבור מילוי מים. אבי התעצבן על החיוב שרוצים למילוי מים. זו הפעם הראשונה שבתחנת ריקון ביוב לא נותנים למלא מים ללא תשלום.

בקיצור לדעתנו למי שלא ממשיך מכאן לאלסקה עם המעבורת אין סיבה מיוחדת להגיע במיוחד לכאן.