יום שישי.06.2015 12
Watson Lakeמ
נסענו על פי המלצת הפנקס לשדה התעופה Watson Lake Airport
שהוקם בשנות ה30 למען העברת דואר מEdmonton ו Vancouver
אל Whitehorse.
בשנת 1946 המקום עבר לרשות חיל האוויר הקנדי. עדיין קיים הטרמינל הישן והוא עדיין
מתפקד. הדלת הייתה פתוחה ונכנסנו. אין איש. הסתובבנו בין התמונות ההיסטוריות.
מצאנו את המספר עבור הפנקס וראינו בחור יושב עם הגב אלינו ומחובר לאינטרנט. אמרנו
שלום אמר שלום ולא התעניין יותר בנו.
בחוץ יש אנדרטה לזכר
טייסים שטסו בין השנים 1941-1957. אבי היה המום מהשלווה של המקום. שדה תעופה פתוח
ללא שום ביקורת. הזכרתי לו שכאן אין איום משום סוג שהוא.
לאורך הכביש המהיר אלסקה
יש הרבה כתובות מאבנים. הרבה ביטויי אהבה וסתם שמות. העניין התחיל בזמנו ע"י
העובדים בהקמת הכביש.
 |
| מי נגס בלחם ? |
בהפסקת 10 שעשינו גילינו
להפתעתנו שמישהו נגס בחבילת הלחם שהייתה מאוחסנת בארון מתחת לכיור. ביסים לא
קטנים. כנראה שאתמול כשהלכנו לטייל היה לנו אורח...מקווים שהאורח חזר ליער. הלחם
נזרק כמובן מזל שיש אחר במקרר.
עצרנו בפינת חמד Rancheria Falls. פגשנו בחור עם אופנוע שסיפר שהוא נוסע לאלסקה לכבוד פרישתו
לפנסיה.
במסלול פגשנו שתי נשים
עם חתול וכלב. אמרו שהכלב לא ידידותי אבל אלינו היה דווקא חביב. האישה עם החתול
בתוך הסל נראית ממוצא אינדיאני. הן בדרך לאלסקה לדוג סלמון והאישה עם החתול יודעת
לעשן ולכבוש את הדגים לשימורים. עושה זאת בקרוואן.
המסלול מאד קצר וחמוד.
שני מפלים.
 |
| Teslin |
משם המשכנו למוזיאון
שרשום בפנקס George Johnston Museum בעיירה
הקטנה Teslin.
כאן היתה לנו הפתעה כשהתברר שלמרות השם בעצם מדובר באישיות אינדיאנית מאד מיוחדת. הוא
היה צלם וצייד. הביא לכאן את המכונית הראשונה בשנת 1928 למרות שלא היה כאן אפילו
כביש אחד. בחורף נסע על האגם הקפוא. צבע את המכונית בלבן ויצא איתה לצוד ולצלם.
בקיץ צבע בשחור. במוזיאון רואים את המורשת התרבותית של האזור ותצלומים שלו. ראינו
סרט על חייו וחיי השבט במסך של טלוויזיה ישנה. סרט חזק מאד עשוי ממש טוב. תיעוד ממקור
ראשון של דברי הבת שלו ואחיינו. השבט הזה הגיע לכאן מג'ונו באלסקה בין השנים 1800-1900.
הסרט אפשר להבין שסלילת הכביש המהיר לאלסקה היתה שואה עבורם. התרבות נהרסה, רוב
האנשים מתו מהחיידקים והוירוסים שהחיילים הביאו איתם והמקומיים לא היו מחוסנים.
בשנים מאוחרות יותר ממשלת קנדה לקחה להם את הילדים לפנימיות ללמוד. פשוט מאד עצוב
ומדכא. George
היה אדם כריזמטי מלא שמחת חיים וגאון. פיתח את הצילומים שלו בעצמו. צילם הכל כך
שיש תיעוד על האנשים והתרבות.
המכונית הראשונה בעיירה
כשיצאנו מהמוזיאון נתנו לנו קוד כניסה לבית סמוך שהינו אתר ניווט
רדיו של מטוסים משנות הארבעים.
משם נסענו לTeslin Tlingit Heritage
Center על התרבות של השבט ויצירות האומנות שלהם. רואים
סירות קאנו שנבנו מחתיכת עץ אחת.
עוד דב שחור בדרך, רגע
איפה שאר החיות שיש כאן?
הגענו לחניון ב Johnson's Crossing
Campground. אכלנו בחנות. אני הסתפקתי
בעוגיית הקינמון המפורסמת של המקום, נחשבת לטובה ביותר בעולם. לא יודעת בקשר לטוב
ביותר בכל אופן הייתה גדולה מאד ואכן טעימה.
No comments:
Post a Comment