28-08-2015 The way to Maine

יום שישי 28.08.2015 

עשינו כריכים גדולים ושמנו במקרר, כדי שנאכל אותם לארוחת בוקר בדרך לגבול. את שאר האוכל ודי הרבה - זרקנו לפח האשפה. מניסיוננו עד כה במזרח קנדה, לא היינו בטוחים שנמצא פח אשפה מתאים עד הגבול. ולא תארנו לעצמנו עד כמה צדקנו.

תדלקנו ויצאנו לדרך. האמת מותשים מההיסטוריה של אקדיה והצרפתים. האזור הגדול הזה מתפרנס וחי מהעבר וזו תופעה מעניינת כשלעצמה.

לשמחתנו מזג האוויר ממש יפה. המים כחולים מאד. רוב הזמן האחרון המים היו אפורים כי היה מעונן. מעונן חם ולח.

סיפור שקית האשפה: בכביש הראשי לגבול לא היה מקום לעצור, לא רחבה, לא מקום מנוחה וכמובן לא פח אשפה. סטינו לכניסה של ישוב, נסענו ונסענו בצד הייתה דרך לכנסיה ועצרנו בצד הכביש כדי לאכול. הלכתי ברגל לתוך אזור הכנסיה בתקווה שאמצא שם פח אשפה ואתפוס טרמפ עליו. לא היה. רק בית קברות אבל בלי פח. יצא שנסענו 20 ק"מ סתם. זאת אומרת אחרי 10 ק"מ אבי הצליח לסובב את הקרוואן ולחזור על עקבותינו. פח לא מצאנו ושקית האשפה עדיין איתנו. חבל שזה לא יום ריקון הזבל כאן, אם היה הייתי יכולה לשים את השקית שלנו יחד עם שקיות אחרות. הקנדיים אוגרים את האשפה שלהם בבית במשך שבועיים עד יום הזבל.

אבי החליט שבתחנת דלק חייב להיות פח אשפה לכן נכנסנו לכביש שהיה בו סימון של תחנת דלק. נסיעה של עוד מס' ק"מ ואכן הגענו לתחנת דלק והיה שם מקום לזרוק את השקית שלנו.

אם זה לא היה כל כך מטומטם זה היה מצחיק.

בגבול היה תור לבידוק וגם שם לא היה פח אשפה. ראינו איך בודקים את אלו שלפנינו. במכונית אחת מצאו תפוז או תפוח והם קיבלו הרצאה שלמה על הסכנה שבזה. ניתן היה להבין מתנועת הידים ושפת הגוף של השוטר.

השוטר נכנס לקרוואן שלנו פתח את המקרר והופתע מאד : "but you are empty!"

אמרנו שקראנו את הנהלים. אז הוא אמר שזה היה כך לפני כ10 שנים ומהר מאד ירדו מזה ומותר להכניס אוכל קנוי באריזה המקורית. אפילו בשר קפוא. ירקות ופירות אסור. בכל אופן הכל הלך חלק. הוא ראה שחתום לנו ויזה רק עד אוגוסט (התאריך המקורי לחזרה לארץ) ואמר שצריך לעדכן ושלח אותנו לתוך התחנה ושם קיבלנו ויזה לעוד חצי שנה (אל דאגה נחזור לפני).

שלום לקנדה. מערב קנדה מקסים, גם הטבע, האווירה והארגון, מזרח קנדה פחות, האווירה קצת מעיקה ומוזרה.

המשך היום בפוסט הבא ב USA2015.

http://gleichmannorthamerica.blogspot.com/2015/08/28-08-2015-to-bangor-me.html

26+27-08-2015 To New Brunswick

 המשך ליום רביעי 26.08.15

הטרמינל

  הנמל נמצא ממש מחוץ לעיר וזה דווקא חיובי מאד, עשה רושם מסודר ומאורגן מאד. ניגשנו לברר מקום ומחיר. המחיר אמנם היה גבוה יותר ממה שחשבנו אבל עדיין כדאי. אם לא לעבור עם המעבורת זה אומר נסיעה של כ-3 מיכלי דלק ועוד כשלושה ימי נסיעה. נכנסנו לרשימת המתנה לשעה 17:30 והיינו מספר 3. לא הבטיחו כלום.

עמדנו בתור (בעצם ישבנו בתוך הקרוואן) וראינו איך משאיות גדולות של 53' נכנסות אחת אחרי השנייה. לא חשבנו שיהיה לנו מקום.

הכניסה למעבורת

בסופו של דבר היה מקום לכולם וכולם עלו על המעברת. ריח חזק של דגים היה מהמשאית שלידה חנינו במעבורת, כנראה הובילה דגים. השייט היה נעים מאד. לא היו נוסעים רבים וכך היה מאד מרווח. בזמן השייט (שעתיים ורבע) שמענו שתי הרצאות. אחת על החיים במים של דולפינים ולוויתנים והסבר על הגאות והשפל. הרצאה זו הייתה חביבה מאד ומעניינת. הרצאה שנייה הייתה על האקדים (איך לא).

הסבר על הגאות והשפל

מזיפות מתוך פה לויתן. הלויתן ממלא את הפה במים עם יצורים קטנים (קריל ושרימפים). מסנן את המים החוצה דרך המזיפות ובולע את האוכל.

לפני המצאת הפלסטיק השתמשו בסוג הזה בבמקומות שכיום הפסלטיק תופס מקום (למשל בריתמות)

קיבלנו לטעום אצה מקומית. האמת לא היה טעים...

הגענו בשעה 19:45 לתוך גשם שוטף. הצלחנו להגיע באור אחרון לחנייה של חנות Walmart בעיר Saint John. היה לנו יום עם הספקים גדולים ומהנים.

יום חמישי 27.08.2015   

בלילה ירד גשם חזק, אבל במשך היום היה יפה ואפילו לא חם מידי.

היום הוקדש להתארגנות לקראת המעבר חזרה לארה"ב.

חיפשנו מקום לשטיפת הקרוואן. שני מקומות היו רק לשטיפת מכוניות קטנות . במקום אחד כמעט הרסנו חלק בולט בגג בניסיון להיכנס למקום השטיפה. מקווים שלא נגרם נזק (אנחנו לא יכולים לעלות ולהסתכל). הגענו למקום שלישי מקום שנראה מוזנח וילד חמוד כבן 13 קיבל את פנינו. הוא הציע לשטוף את האוטו. כשאבי שאל עבור כמה. הוא ענה שיציע כי הוא לא רוצה לומר מחיר גבוה או נמוך מידי. כזה חמוד. בסופו של דבר אבא שלו אמר שהעסק הוא של הדוד והמפתחות אצלו אז אי אפשר. במקום רביעי אבי שאל והסבירו לו היכן יוכל למצוא מקום מספיק גבוה ואכן הגענו ואבי שטף את הקרוואן.

משימה שנייה מצאנו מקום שירות הדפסה וכך הדפסנו את כרטיסי הטיסה שלנו, כך נוכל להראות אותם במעבר הגבול.

משימה שלישית היה להודיע על ביטול הרישום לדטה אינטרנט של סידקום בתחילת ספטמבר. מצאנו חנות של Telus  בקניון רדום ושם טילפנו עבורנו ואבי הסביר וקיבלו את הביטול.

משימה רביעית - מצאנו חניון עם מכבסה ואינטרנט טוב. Rockwood Park Campground

ברווז התקרב לאשנב הקבלה וכמעט נדרס.

 

אחרי שתי מכונות כביסה וייבוש התיישבתי להעלות את הפוסטים.

אבי בישל. מה שנספיק לאכול עד המעבר מה טוב. את השאר נצטרך לזרוק. אסור להעביר ירקות, פירות, בשר, דברי מאפה ואפילו שוקולד. קצת מטורף אבל אין להתווכח.

נשקר אם נאמר שאנחנו לא מתוחים לקראת המעבר.