28+29-09-2015 Forest Lake Campground NY

יום שני 28.09.2015

הגיע הזמן לטיפול (4,000 מייל) נוסף לקרוואן. למצוא מקום שמחליף שמן ועושה טיפול לאוטו בגודל הזה - זה ניסוי וטעייה. יצא שחנינו במקרה באזור של הרבה מוסכמים. עברנו 3 מוסכים עד שהגענו אל  Kost Tire Auto Care

אז עברנו את ירושלים ודמשק :) 

צריך לשטוף את הקרוואן לפני שמגיעים למני ומרים. למצוא מקום שהגובה שם מתאים לקרוואן שלנו זה לא פשוט. עברנו מספר מקומות כולם היו קטנים מידי. לבסוף מצאתי בגוגל מאפ משהו בשם Truck wash Blue  Beacon בעיר Binghamton ונסענו לשם. כשהגענו לקח לנו רגע להבין שכאן רוחצים משאיות ואין זו רחצה עצמית כמו בכל שאר המקומות שהיינו. האמת היינו סקרניים האם יצליחו להוריד את כל החרקים וכדומה שנדבקים לאוטו. הלכלוך ירד - 5 בחורים התיזו מים מכל הכיוונים קצת שפשפו ויצא נקי בפחות מעשר דקות. אמנם עלה כפול מרחצה עצמית ולא מייבשים את החלונות, אבל שווה.

הדרך צבעונית ויפה.

הגענו למחסום של חניון  Forest Lake Campgroundשליד Windsor, בצד המחסום יש מתקן להתקשרות עם בעלי המקום. האישה אמרה שתגיע בעוד חצי שעה. חיכינו. כל כך יפה כאן שהזמן עבר מהר. היה שווה לחכות. נרשמנו ליומיים. כמעט כל החונים כאן הם "עונתיים". באים לזמנים ארוכים מאד לחודשי הקיץ. ניכר היה שהאישה התרגשה ושמחה מבואנו.

השמים מאימים על גשם קרב, לכן ניצלנו את הזמן לטייל מסביב לאגם הקטן והנחמד. מאד יפה. ליד האגם, עם האווזים השטים בו, יש יער יפה. הרבה סנאים מתרוצצים בין עצי היער.

אדנית טבעית

דיברנו עם בן הדוד ניל וסיכמנו להיפגש סמוך לשכונת מגוריו שליד העיר וושינגטון.

יום שלישי 29.09.2015

בלילה לא ירד גשם אבל הבוקר הייתה רוח שהביאה עננים ואיתם בא הגשם. כל היום היה גשום. טוב שנשארנו כאן.

מחלון הקרוואן

27-09-2015 Corning Glass Museum NY

יום ראשון 27.09.2015 

עלי שלכת שנשרו עלי בחניון משרים הרגשה סתווית. מילוי גז פרפאין בחניון ואז בעל המקום שמע אותנו מדברים עברית וכשאבי שילם לו הוא מנה את העודף בעברית....התפתחה שיחה שבה סיפר שבגיל 14 בקיץ 1973 היה בישראל עם הצופים. בחנות יש לו חנוכייה וסביבונים. סיפר שיש משפחה חרדית שמגיעה לחניון כל שנה (אני מהמרת שזה בפסח).

הגענו למוזיאון לזכוכית שהינו אוסף הזכוכית הגדול ביותר בעולם, עם יותר מ-45,000 פריטים המשקפים 3,500 שנה של אמנות והיסטוריה של יצירת זכוכית. המוזיאון מוקדש לאמנות, היסטוריה, מדע, מחקר ותערוכה של זכוכית כמובן.

https://en.wikipedia.org/wiki/Corning_Museum_of_Glass

יש הרבה מקומות חנייה  ליד המוזיאון. בתחילה לא היה לנו ברור היכן הכניסה ושאלנו במבנה סמוך שהוא מרכז מידע. אמרו לנו ללכת לפי הפס האדום ושזה 3 דקות הליכה אבל אפשר לקחת את ההסעה... בשביל 3 דקות הליכה? צחקנו והלכנו ברגל את המרחק הזה. הגענו יחד עם ההסעה. האמריקאים לא אוהבים ללכת ברגל.

קיבלנו מפה של בניין המוזיאון וחדריו. יותר מידי מובן זה לא. למעשה היה די מבלבל ולא ידידותי להסתובב בו. 

פרחים מזכוכית

 

החבלים הם 1 מייל של חבל שאומנית עשתה עם נשים אפרקאיות בדרום אפריקה. השחלת חרוזי זכוכית. מאד מרשים ונראה ממש כמו חבלים.

הצלחנו להגיע בזמן להרצאה קטנה (15 דקות) אל Optical Fiber Demo היה מרתק. הסבר על הסיב האופטי ומוליכות האור בצורה פשוטה ויפה.

משם ראינו הדגמה של Flameworking Demo - הבחור פיסל פינגווין קטן מזכוכית, תוך כדי הסברים על מה ואיך שהוא עושה. זו לא הפעם הראשונה שאני רואה יצירה כזו אבל ההסברים היו טובים ומענינים.

 התהליך והתוצר הסופי

הסתכלנו סביבנו והבנו שאפשר לבלות כאן יום שלם. חבל שהגענו רק בשעה 11:00. לשמחתנו הצטרפנו לסיור מודרך בשעה 13:00. אישה נחמדה הובילה אותנו עם עוד מספר מבקרים, לאגף ההיסטוריה של הזכוכית וסיפרה סיפורים מעניניים על פריטים מסוימים ובכללי על הזכוכית. סיפור הזכוכית מתחיל עוד מימי האדם הקדמון אבל יצור של זכוכית על ידי בני אדם התחיל כ-3-4 אלף שנה לפני הספירה. בבית שערים מצאו ארגז ששימש לייצור תעשייתי של זכוכית והכיל כמות גדולה של זכוכית מותכת.

http://www.tivon-lib.co.il/1609

צילום מבית שערים

 תקרת המוזיאון עשויה זכוכית כך שאור טבעי חודר. מראה זכוכית מאד מושפע מהתאורה שנופלת עליה ולכן זה חשוב מאד. המוזיאון לא פתוח בלילה.

 

הצבע האדום בזכוכית הוא היקר והנדיר ביותר מכיוון שמקורו בזהב טהור המעורבב בחומר הגלם.

תמונה שנראת ממש כמו ציור שמן אבל עשויה כולה מחלקי זכוכית צבעוניים.

תות אנח-אמון - הפרעה המפורסם. ייצור הזכוכית בזמנו היה עסק מסובך וקשה ולכן רק פרעונים, מלכים ועשירים מאד יכלו להרשות לעצמם מוצרים מזכוכית - לפי שגילו את שיטת הניפוח.

ניפוח הזכוכית התגלה ברומא והופץ בכל האימפריה הרומית. אחרי נפילת האימפריה הרומית, התפתחות הזכוכית המשיכה אצל המוסלמים. עם כיבוש הצלבנים, אומנים מוסלמיים הגיעו לונציה ושם התישבו ופיתחו את הזכוכית הויניציאנית הידועה בשקיפותה ללא הצבע הירוק. הצבע הירוק מקורו בברזל שמעורבב בחומרי הגלם. בגלל החשש משרפת העיר ע"י הכבשנים הרבים גירשו את האומנים מהעיר לאי ליד וינציה. הם לא נתנו גישה לאחרים וסודות היצור עברו רק בתוך המשפחה. בחודשי יולי ואוגוסט, כאשר חם מידי בכדי לעמוד ליד התנורים, הם היו עוברים ליבשת למכור את יצירותיהם.

סיפור וויטראז' מעשה ידי לואיס קומפורט טיפאני עבור כנסיה קטנה. הוויטראז' עשוי בתלת מימד שזה לא דבר רגיל. בוויטראז'ים רגילים כל חתיכת זכוכית היא בצבע אחד ללא גוונים ואילו כאן הזכוכית בצבעים מגוונים ולא שטוחים וזה נותן את התלת מימד ואת הצבע המיוחד עם האור. הכנסיה נהייתה קטנה מידי לאוכלוסיה שלה ובנו חדשה. את החלון הזה עזבו. יום אחד הגיע זוג לביקור וראה את הוויטראז' הזה וקנה אותו מבלי שידעו מה יעשו איתו. שמו אותו במחסן וכך נשאר שנים רבות. בסופו של דבר הילדים של אותו זוג תרמו את החלון למוזיאון. גם כאן זה היה מונח ללא שימוש ותצוגה כי לא היה חדר מתאים להציגו עד שגוף אחר בנושא חלונות דתיים רצה להציג אותו בתערוכה. הסכימו להשאיל את הוויטראז' בתנאי שישפצו אותו. לבסוף חתכו למטה את הקטע של ההקדשה כי גובה האולם לא הספיק.

 

תחתית הויטראז' והויטראז

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%99

צלחת שזמן עשייתה היה 8 שנים. יש זכוכית בסיס כחולה ומעליה זכוכית לבנה. את הציור עושים ע"י גילוף בתוך הזכוכית הלבנה דבר שלקח שנים. הצבע החום הוא למעשה שבירת קרני האור בתצוגה על הזכוכית הכחולה שבשכבה הראשונה בצלחת. 

סיפור הפיירקס: בקורניג פיתחו עבור תעשיית הכימיקלים זכוכית עמידה לשבירה ושינויי טמפרטורה. אשתו של אחד החוקרים ראתה את הכלי שהיה אמור להחזיק חומצה ואמרה לבעלה שיביא לה אחד כזה כדי לאפות עוגה בתנור. מכאן התגלה כל נושא הפיירקס לעקרת הבית.

מסתבר שחברת קורניג כבר מזמן לא מייצרת זכוכית אלא עוסקים רק במחקר ופיתוח. ומוכרים את זכויות הייצור לאחרים. כיום מתעסקים בעיקר בסיבים אופטיים ובזכוכית למסכי טלפונים (גורילה גלס). 

 

לאוניברסיטה הייתה בעיה להמחיש נושאים בוטניים וזואולוגיים לסטודנטים. עץ לא התאים לייצור דגמים ופלסטיק עוד לא הומצא. אמני זכוכית גרמניים מבוהמיה, שהגיעו לארה"ב סיפקו דגמים מזכוכית ברמת דיוק מופלאה - גבוהה ביותר כעזרי לימוד. עד היום קשה להבחין ביצירותיהם מהו פרח אמיתי ומה מזכוכית. 

נכנסנו לאולם גדול שבו מתקיימים מופעי ניפוח זכוכית ומדגימים עשיית כלים. עבודה לא פשוטה כלל וכלל. ביד אחת כל הזמן מסובבים את המוט עם הזכוכית בקצה וביד השנייה מפסלים ומטפלים בחומר. כאן היה עוזר ליוצר, שהביא כלי ופתח את דלת התנור וכד'.

 

 הזכוכית בכבשן - מתרחבת בגלל הכח הצנטרפוגלי של הסיבוב

אחרי המופע המשכנו להסתובב במוזיאון והנה שח מט מעניין. מיד זיהינו שמוצגים כאן היהודים מול הנוצרים. רק להביט בפרצופים של הנוצרים וברור בעד מי היוצר. ואכן היוצר הוא יהודי איטלקי. יש שם שומר חבוש כיפה וכנראה שיש סיבה לכך.

  

נהיה כבר די מאוחר ובאור כמעט אחרון הגענו לחנייה של Walmart  ליד Vestal הקרובה לעיר Binghamton. נכנסנו לאכול במסעדה סמוכה Friday's.