יום
שישי
1.1.2016
ביום
הראשון של השנה החדשה,לא
יצאנו מהבית של פאולה וברני.
אריזות
אחרונות,
הרבה
שקילות.
4 מזוודות,
2 תרמילים
ותיק מחשב.
החלטנו
שניקח את הרכבת לנהריה.
מזג
האוויר סוער בישראל ומאד חורפי לא כדאי
לנהוג נסיעה ארוכה אחרי שעות רבות ללא
שינה ועם ג'ט
לג.
אבי
סיים לסדר ולארגן את המחשבים כאן כך שברני
ופאולה יוכלו לעבוד עליהם בצורה טובה.
קבלת
שבת משפחתית ואינטימית.
פאולה
וברני לא מאמינים שזהו זה ואנחנו עוזבים,
גם
אנחנו לא ממש קולטים את העניין.
קצת
מוזר.
יום
שבת-ראשון
2+3.1.2016
לאחר
ארוחת הבוקר המשפחתית עם פאולה וברני
הייתה פרדה מרגשת מהם.
מזג
האוויר יותר חורפי ולא כל כך חם כפי שהיה
בשבועיים האחרונים.
יום
שבת ואנשים "תופסים
גלים ורוח"
להנאתם.
 |
| בדרך לטמפה |
הגענו
מוקדם לשדה התעופה של Tampa
כי
היינו צריכים להחזיר את המכונית השכורה
עד 12:00
והטיסה
רק ב 16:30.
לא
נורא.
החזרת
הרכב הייתה חלקה ללא בעיות.
שדה
התעופה מעוצב נחמד מאד ומקושט בשקנאים
ממתכת תלויים מהתקרות.
העיצוב
שלהם ממש כמו השקנאים האמיתיים ומאד מתאים
לפלורידה .
יש
פינה שמציגה את ההיסטוריה של בניית שדה
התעופה כאן.
יש
כאן סרטון של הטייס Tomy
Jannus כאן
היה קו התעופה הסדיר הראשון בארה”ב וטוני
הינו הטייס הראשון של חברת התעופה.
(World's first Airline Pilot). דגמים
יפים של שדה התעופה.
נחמד.
טוב
שאפשרי היה לעשות את הצ'ק
אין של המזוודות שעות לפני הטיסה ולא
היינו צריכים להיסחב עם הציוד הכבד (אמנם
הכל על עגלה ובכל זאת מסורבל).
היה
נחמד שהפקידה שקיבלה את המזוודות בצ'ק
אין הייתה אוהדת ישראל נוצריה,
שביקרה
בארץ במקומות הקדושים לנצרות.
סיפרה
שמאד נהנתה ורב בא לכנסיה שלה בארה"ב להסביר על ליל הסדר.
היא
מאד רוצה לחזור לבקר ומתעצבנת שחברת
התעופה שלה American
Airlines מפסיקה
את טיסותיה לישראל.
היא
סיפרה שמישהו מקטאר קנה חלק מחברת התעופה
וכמובן שכל מילה נוספת מיותרת ...אבי
אמר ששמע שחברת התעופה מתכננת לטוס לאירן
ולכן הפסקת הטיסות לישראל.
המטוס
מטמפה לפילדלפיה היה קטן מהמתוכנן והיה
over
booking לכן
הציעו בתחילה 500
דולר
למי שיוותר על מקומו בטיסה.
כשישבנו
במטוס הציעו כבר 700
דולר
לוויתור על המושב בטיסה.
היו
חסרים 3
מקומות.תהיתי
מה מחיר כרטיס טיסה מטמפה לפילדלפיה.
הטיסה
הייתה מעל העננים בגובה יחסית נמוך ולכן
הטייס התנצל על קפיצות וטלטול קל בטיסה.
ראינו
שקיעה יפה.
בחלק
מהזמן היו עננים גם מתחתינו וגם מעלינו.
והשקיעה
באופק.
בזמן
הטיסה היה לי משעשע שילד שישב מאחורי שיחק
באיפד שלו וראה סרטוניים מצוירים.
הייתה
השתקפות בזכוכית החלון וכך גם אני ראיתי
את הסרטונים שלו.
שעתיים
המתנה בפילדלפיה לטיסה לארץ.
אכלנו
פיצה טעימה מאד (משהו
ניו-יורקי)
והלכנו
לשבת עם כולם בפינה המבודדת שתמיד שמורה
לישראלים (אוף)
מקום
סגור אחרי שיקוף,
ללא
שירותים כל שהם.
היה
איחור של יותר מחצי שעה בטיסה,
התנצלו
שהמטוס הגיע באיחור ולא הספיקו להכינו
לטיסה.
במושב
במטוס שמתי לב שהחוברות בגב המושב הן
בספרדית ואכן סיפרו שהמטוס הגיע ממרכז
אמריקה.
ההערכה
שלי שהיה זה מטוס "ממלא
מקום"
ולא
מתוכנן במקור.
הטייס
"נתן
גז"
ובמקום
10.55
שעות
טיסה והגעה בשעה 15:00
נחתנו
בשעה 14:45
אחרי
כ-10
שעות
טיסה.
במטוס
קיבלנו ארוחת ערב Dinner
וכיבוי
אורות לכולם כולל סגירת חלונות.
כולם
הולכים לישון.
זה
בסדר אבל כשהגענו לאור יום לא הדליקו
אורות אלא רק כשעה לפני הנחיתה כשמיהרו
להגיש ארוחת בוקר.
זאת
אומרת אכלנו ארוחת בוקר בשעה 14:00
יום
ראשון!
חוף נתניה
איתן,
אילן,
לי
והילדים (שחר,
נגה
ואור)
חיכו
לנו בקבלת הפנים והיה מאד מאד מרגש.
הם
עזרו לנו להגיע לתחנת הרכבת עם המזוודות. עבור
אור בן השנה, זו הייתה מבחינתו, הפגישה
הראשונה שלנו איתו!
הרכבת
הייתה עמוסה נוסעים.
רבים
חזרו אחרי בילוי סוף שנה בחו"ל.
אידה
ורוברט חיכו לנו בנהריה והביאו אותנו הביתה למעלות.
איזו
התרגשות אין לתאר.
למחרת בבוקר אליעזר הביא אלינו את רייס
שקיבל אותי בליקוקים.
