יום שלישי 15.09.2015
יום שמש מקסים קיבל את פנינו הבוקר. השמש והשמים הבהירים
נותנים למים צבע כחול יפה.
לוחיות הרישוי של המכוניות בוורמונט מזכירות לי את הלוחיות
על המכוניות משטחים, זה נותן הרגשה מוזרה במקצת.
את ארוחת הבוקר אכלנו ליד גשר מקורה שהינו בעצם אנדרטה לכבוד
אינדיאני בשם Joe לאגם פה קוראים Joe's pond .
עצרנו לביקור בחווה לייצור מייפל בשם Goodrich's Maple Farm
מקום קטן וצנוע ובכל זאת מכובד ומעניין. בחנות קיבל את פנינו
בחור שהתברר שהוא דור שביעי כאן. ממשיך את המסורת של המשפחה משנת 1793. הבחור סיפר
שהרבה ישראלים מגיעים לכאן. בשנה שעברה הגיעה קבוצה ביום כיפור, כששאל אותם האם הם
לא אמורים להיות כאן הם צחקו. הוא לקח אותנו לחדר צדדי, שם יש את המכונות לעשיית
המייפל. קיבלנו הסבר על התהליך. רק שבועיים עד שלושה בשנה אפשר להפיק את המייפל
מהעצים, כי הדבר מצריך שילוב של טמפרטורה נכונה ולפני תחילת הלבלוב של העץ. יש להם
שטח של 4,000 דונם של עצים. פיתחו מערכת צינורות להובלת המייפל מהעצים.
אז - קופאסות על כל עץ וכיום מערכת צינורות
ההפקה היא בחודשים שעדיין יש שלג וקר ורואים בתמונות כיצד זה
לא היה פשוט בימים עברו. בכלל על הקיר יש תמונות שמספרות את ההיסטוריה המשפחתית
בעניין הזה.
בחנות יש פינת טעימות ושוב הכל טעים. התאהבתי סופית במייפל.
משם נסענו אל Cabot Creamery - מפעל לייצור גבינות ששייך לקואופרטיב של רפתנים (יש לזכור שכאן זו מדינה קפיטליסטית מאד) - שם יש מרכז
מבקרים תיירותי עם חנות גבינות. מדפים עם כמות יפה של גבינות לטעימה. היה כיף עד
שטעמתי בטעות חתיכה חריפה מאד.
 |
| פינת הטעימות |
נרשמנו לסיור במפעל. ראינו סרטון נחמד על כיצד הכל התחיל
(לפני 8 דורות) עם רפת של 6 פרות עד שהוקם קואופרטיב אזורי הכולל חוות קטנות
כגדולות. בתהליך העובדים משתמשים בידים חשופות שטופות היטב וללא כפפות, כי ממחקרים
הוכח שאם רוחצים ידים נכון בפרקי זמן נכונים, זה הרבה פחות מזוהם מאשר בשימוש
בכפפות. הם מייצרים גבינת צ'אדר במגוון טעמים ובמגוון דרגות הבשלה. אחרי שהגבינה
מוכנה שומרים אותה בטמפרטורה ולחות מתאימים לאורך מספר חודשים (עד שש שנים) ואז
הטעמים מתחזקים. חלק מהגבינה הבסיסית מועבר בחזרה למגדלים הרפתנים חברי
הקואופרטיב, שמייצרים ממנה גבינה צהובה בכיכרות.
 |
| לא שוכחים את חיות המחמד |
את הגבינות מוכרים בכל רחבי ארה"ב. בשנים האחרונות
התחילו עם ייצור מוצרי חלב ניגר כמו יוגורט וקוטג', שנמכרים רק בחוף המזרחי, בגלל
חיי מדף קצרים.
משם נסענו לברלין. לא להיבהל אנחנו עדיין בארה"ב. הגענו
ל-Walmart בגודל
בינוני שבעיירה Barre והצטיידנו במצרכים. אישרו לנו לחנות שם ללילה.
 |
| צפינו בירח של ראש השנה החדשה |
No comments:
Post a Comment