יום ראשון 20.09.2015
בלילה שמענו גשם במשך שעות על גג הקרוואן ולמרות זאת בבוקר האדמה
הייתה יבשה. זה היה קצת מוזר ושמחתי על כך כי הייתי בטוחה שיהיה לנו בוץ מסביב.
מזג האוויר היה מושלם. לא חם ולא קר עם רוח נעימה.
כפי שהומלץ לנו עברנו את הכביש אל Ausable Chasm שזהו קניון עמוק בקרום כדור הארץ. זהו מקום פרטי. בבניין מוכרים כרטיסים. שילמנו 30 דולר
עבור שנינו (קיבלנו הנחה של 4 דולר על כך שאנחנו משתכנים בחניון) לרשות לטייל בשבילים, חנות מזכרות,
קפיטריה וחדר מוזיאון קטן עם תמונות היסטוריות מהקניון. משם למדנו שבשנת 1996 בחורף הייתה הצפה רצינית,
בשנת 1998 בחורף הייתה סופת קרח רצינית,
בשנת 2011 הייתה הצפה בגלל הוריקן אירנה,
כל אלה גרמו להרס רב והיה צריך לשקם. כן ככה זה הכל זמני. גם
מהמראות בהמשך מהשבילים, ניתן היה להרגיש אלו מהעצים עומדים ליפול בחורף הבא,
רצועת אדמה תיסחב בבוא היום וכד'.
השבילים הם לאורכו של קניון בו זורם נחל עם נקודות
תצפית יפות. ישנם מספר מפלים לאורך האפיק. זו הפעם הראשונה בחיי ולא חשבתי שזה
אפשרי - לטייל בקניון בטבע כאילו מטיילים בקניון קניות. רוב הזמן השביל בצל בין
עצים, מרופד בחתיכות נסורת כך שנקי ורך לרגלים.
![]() |
| הפיל |
בדרך פגשנו זוג שחצי שנה חיי בקנדה וחצי שנה בארה"ב. הם
אוהדים את ישראל ואמרו שרוב המעמד הבינוני בארה"ב אוהד את ישראל רק הפוליטיקאים.... מה
שנשאר זה להנות ממה שהטבע נותן ועושה.
ראינו כיצד שטים בסירת רפטינג
יש גם מסלול מיוחד לספורט אתגרי שהיה עכשיו סגור, אבל ראינו את המתקנים
זחל נחמד היה בדרכי
התחלנו בשביל הצהוב בשם Inner Sanctum ועברנו
לירוק - Rim Walk, עד לתחנת האוטובוס שלקח אותנו חזרה
לנקודת ההתחלה ושם נכנסנו לאכול סנדוויץ'' ולשתות קפה.
התחלנו לשמוע עברית סביבנו, אנחנו באזורים מיושבים יותר
וקרובים יותר לניו-יורק הידועה וכך יש יותר תיירים וישראלים בתוכם. בשביל ראינו
סימנים של הישראלי המכוער, אבל הוא לא היחידי. התיירים מקנדה משאירים פסלים מאבנים
כאילו נוסח דמות האדם. למעשה במקום כזה להערים אבנים זה לא מתאים, כי זה מקלקל את
הנוף הטבעי. ברור שהשיטה הקנדית עדיפה על קשקושים בעט על מעקה מעץ.
מימין מעשה הישראליים - משמאל הקנדיים
חזרנו לחניון והלכתי למשרד כדי לנסות להעלות פוסטים לבלוג.
בעמדות החנייה אין תקשורת אינטרנט ורק ליד המשרד אפשרי להתחבר פחות או יותר.
ביקשתי רשות וישבתי בלובי. כנראה לטעמם ישבתי זמן רב מידי כי סילקו אותי משם. הפוסט
שסיימתי נעלם לי וכל העבודה שעשיתי על שלשום פשוט נעלמה. נשאר רק יום האתמול.
בקרוואן התיישבתי לשחזר את התמונות והפוסט שנעלם.






















No comments:
Post a Comment