7-04-2015 Fredericksburg TX

יום שלישי 7.04.2015  

קנינו ציפה לשמיכה. לא נסענו עד אירופה בשביל זה אבל כמעט. הגענו לעיירה גרמנית בשם Fredericksburg. זה בטקסס.

http://en.wikipedia.org/wiki/Fredericksburg,_Texas

בדרך לעיירה הזו עברנו נפה, לנפה Hill Country ואכן הנוף השתנה. לא מישורי כמו קודם. גבעות , עצים נמוכים בעצם דומה לארץ הגליל. יפה כמובן. גפנים, ייקבים, פרות מגזע Long Horn

עצרנו בRest Area בשירותים שם אישה שאלה אותי האם הגעתי מפלורידה (בגלל לוחית הרישוי) וכששמעה את המבטא שלי שאלה האם אני מגרמניה, הופתעה מהתשובה. טוב לא טעתה בהרבה... 

פגשנו רוכב אופניים לא צעיר שעצר שם לאכול ליד שולחן פיקניק. הוא מקרולניה (מדינה צפונית לפלורידה) טס לקליפורניה לסאן-דייגו, ומשם רוכב על אופניו עם ציוד מינימלי שנכנס בתיק על האופניים, עד פלורידה. הוא יעצור באוסטין לבקר בת דודה יהודיה שלו. אבי אומר שראה מספר חבלות על הגוף שלו שנראה כאילו נפל מהאופניים יותר מפעם. סיפור יוצא דופן.

רוכב האופניים מתרחק לכיוון אוסטין

  זוג ציפורים בראש הצלב של הכנסיה

 

לא תמיד דגל ארה"ב מונף לצד דגל טקסס

עוד במוזיאון לכותנה ב Burton התוודענו לעניין של גרמנים בטקסס. בשנת 2006 האזרחים ממוצא גרמני בטקסס היו 10.9%.

 

עיירה זו יוסדה ע"י מהגרים גרמניים מגרמניה בשנת 1846. המצב באירופה היה קשה ואנשים חיפשו חיים חדשים במדינת טקסס (אז הייתה עצמאית). עניין אותנו מה היה היחס אל הגרמנים בימי מלחמת העולם השנייה. זוכרים את היחס ליפנים באותה תקופה? ומה עם נאצים?

לקראת הגעתנו לעיירה הרגשנו שהשמות בשלטים הם גרמניים. (סוף סוף שמות מובנים ולא באינדיאנית :))

נכנסנו למרכז מידע של העיירה ואבי שאל "דוגרי" מה היה היחס לגרמנים בתקופת מלחה"ע השנייה. האישה לא התייחסה לשאלתנו. בשפת הגוף שלה ניכר שהיה לה לא נוח. נתנה לנו מידע בצורה עניניית, פרוספקטים היכן יש חומר היסטורי על המקום. ההרגשה הייתה שהיא רוצה שנלך. הלכנו לאורך הכביש הראשי. למבנה של Vereins Kirshe Musium.  

בניין שבתחילת ההתיישבות היה מקום הכינוס, כנסיה ובית ספר. איתנו נכנסה קבוצת נערים ונערות עם מדריכה מורה דוברי גרמנית. נראה שהם מגרמניה באו לבקר כאן. בכלל ברחוב אפשר היה לשמוע גרמנית כי תיירים מגרמניה עוצרים כאן לבקר. מוזר. הגרמניה הזו בטקסס,  עכשיו ארה"ב .

שאלנו את אותה השאלה את המנחה שם. האישה כאן לא נבהלה מהשאלה והגיבה שונה לחלוטין. היא הסכימה איתנו והבינה את השאלה. אמרה שכתוצאה מהמלחמה והאווירה הפסיקו לדבר גרמנית בטקסס. גם הילדים שזו בעצם הייתה שפת האם שלהם מהבית. תחשבו על זה ליפני קשה להסתיר את זה שהוא יפני – רשום לו על הפנים. גרמני כל עוד לא יפתח את פיו לדבר לא כל כך בולט... אין ספק שזו תקופה שלא מדברים עליה כאן באזור הגרמני הזה. הם מאד מדגישים את הפטריוטיות שלהם לארה"ב ושהאדמיראל נימיץ, מפקד הצי באוקינוס השקט במלחמת העולם השנייה בחזית נגד היפנים, הוא מהעיירה הזו.

ב1848 הגרמנים עשו הסדר שלום עם האינדיאנים שבט הצ'ירוקי. החוזה החזיק מעמד לעומת מקומות אחרים ששם למרות חוזי שלום עם האינדיאנים פרצו מלחמות והחוזים לא כובדו.

 פסל מרשים לזכר ההסכם עם האיניאנים

    

משם התקדמנו למרכז מידע אחר במוזיאון הPioneer – החלוצים שלהם. שם האישה שקיבלה את פנינו יותר מבוגרת וגם היא הבינה את שאלתנו. הדגישה את הפטריוטיות שלהם. אמרה שלא סבלו בזמן המלחמה מלבד כמו כולם במחסור באוכל. סיפרה שבזמן מלחמת האזרחים תמכו באיחוד ולא בקונפדרציה. זה מתאים לנו למה שראיינו בBurton ותהיינו מדוע קוטפי הכותנה הינם גרמנים לבנים ולא אפריקנים. כנראה שבאמת לא העסיקו אפריקנים או עבדים והייתה עבודה עצמית משפחתית.

מכיוון שבאינטרנט קראתי שיש סרט של 10 דקות במרכז מידע שאלנו עליו. הסתבר לנו שזה במקום הראשון שהגענו אליו. צדקתי בתחושה שלי כלפי האישה הזו. היא לא הציעה לנו את הסרט. אני חושבת שהיא ממוצא גרמני ועם עבר אפל...

בדרך חזרה ראיינו חנות לכלי מיטה. מיד חשבנו שזו הזדמנות, אם למצוא ציפה לשמיכה, הרי זה כאן, בעיירה גרמנית... ואכן המוכרת הבינה לכוונתו ולקחה אותנו לבחור ציפה... לא זול, כי הרי זה מוצר נדיר.

חזרנו למרכז המידע הראשון ואכן ראיינו את הסרט. זהו סרטון פרסומת למקום. ממנו למדנו מדוע הגיעו לכאן – כי היה קשה שם באירופה. בשום מקום, בשום פרסום ומידע לא מתואר המקום מעבר לשנת 1935. וגם על שנה זו הדבר היחידי המוזכר אלו חגיגות ה-50 ליישוב Fredericksburg ולא מעבר לזה.

העיירה הזו אינה היחידה בטקסס של יוצאי גרמניה. יש עוד בכל האזור אבל לFredericksburg ממש קוראים German Town.

.

 פסל מעץ מאד מרשים. נשר שמחזיק בשתי כנפיו נשרים

לסוף היום הגענו לחניון By the River בעיירה Kerrville ליד נהר. מקום קטן ושקט.