יום
שלישי 31.03.2015
מעניין
לראות כיצד אנשים חיים בקרוואנים.
במשרד
החניון יש להם תאי דואר פתוחים כמו בקיבוץ
של פעם.
השכן
שלנו (לא
היה לנו קשר איתו)
יש
לו טנדר,
אופונוע
וסירה.
פעם
אחת ראיתי אותו עומד בתוך סירתו עם חכה
ומחכה לדג שייתפס .
הטנדר - קרוואן - אופנוע - סירה של השכן
נתקענו
מעבר למתוכנן בPark
On The Lake בגלל
פדקס,
המסמך
הגיע רק בשעה 14:30.
לכן
משם
המשכנו ישר לקניות (כמעט
כל האוכל בקרוואן נגמר לנו)
בחנות
Waltmart
הקרובה,
ז"א
ב Montgomery.
מכיוון
שהיינו עייפים והיה ערב,
אחרי
הקניות הלכנו לאכול במסעדה סמוכה ועשיינו
חנייה יבשה ליד
החנות.
יום
רביעי 1.04.2015
צידי
הדרכים יפים.
יש
פריחת פרחי בר בצידי הדרך ובכלל בשדות
בצבעי כתום,
כחול
וגם ורוד,
לבן
וצהוב.
מאד
יפה.
כמגדלי כותנה
לשעבר החלטנו לבקר מוזיאון שראינו פרסום
עליו, מוזיאון
על כותנה בשםTexas Cotton Gin Museum
שנמצא בעיירה
קטנה בשם Burton.
מיד
כשנכנסנו לבניין המוזיאון אישה קראה לנו
להצטרף לעוד זוג לסיור שכרגע התחיל.
“תשלמו
אחר כך"
אמרה.
היה
מהמם פנטסטי.
האישה,
לינדה
רוסל,
דירקטורית
של המקום,
הייתה
מורה בעבר.
יודעת
לדבר ולהסביר בצורה מושלמת.
פשוט
היה מושלם.
עשתה
לנו את היום.
ההדרכה
הייתה מאד אישית,
כי
היינו רק שני זוגות.
המיוחד
במוזיאון שיש כאן מנפקת כותנה העתיקה
ביותר באמריקה וכנראה בעולם,
שעדיין
במצב
עבודה.
מסבירים
את כל התהליך של גידול הכותנה,
הקטיף
ושזירת חוטי כותנה.
במשך
אלפי שנים השיטה להוצאת גרעין הכותנה
מהכותנה הייתה ידנית עד שבחור בוגר
אוניברסיטת ייל,
בן
29
בשםEli
Whitney, הגה
את הרעיון שבמקום להוציא את הגרעין
מהכותנה,
כדאי
לשלוף את הכותנה מהגרעין ובנה מכונה.
מעניין
מאד.
כמובן
שסיפרנו שפעם היינו מגדלי כותנה...סיפרתי
כיצד הילדים אהבו לקפוץ על הרי הכותנה
במרכז המזון של הפרות.
| מכונה שמסבירה את עקרון ניפוט הכותנה |
דגם של משפחה טיפוסית של פעם. ילד היה משתתף בקטיף מהרגע שידע ללכת
למדנו
מונחים מדרוג איכות הכותנה, שחדרו
לשפה האנגלית המדוברת.
למשל
Fair
משמעותו
מצויין והכי טוב (הכותנה
הלבנה ביותר כונתה Fair
בגלל
סיפור שילגיה שבו המלכה הרעה שואלת את
המראה למי יש את העור הלבן ביותר בעיר
בשימוש המילה Fair).
המילה
Ordinary
משמעותו
"על
הפנים"
(כותנה
חומה באיכות נמוכה).
בסוף
הסיור שילמנו וכנראה הסימפטיה בינינו
הייתה הדדית.
היא
פתחה קופסת קרטון והוציאה חוברת על
המוזיאון (נראה
לנו שהכינו חוברות לקראת פסטיבל הכותנה
שיהיה החודש)
והקדישה
אותה לנו עם מילים וחתימתה.
מרגש.
ביקשה
לצלם אותנו וגם הצטלמתי איתה.
הבטחתי
לשלוח לה תמונות במייל.
המשכנו מערבה לעיר אוסטין Austin למוסך שמתמחה בקפיצים למכוניות ואבי מצא המלצות עליו באינטרנט. אכן מקצועיים ונחמדים. העוקם של הקרוואן משגע אותנו. הנטיה חזקה שמאלה. מתברר שהסיבה לאו דווקא שנת הייצור שלו אלא כל הקרוואנים, אפילו החדשים בגודל שלנו ושל אוטובוס מתוכננים כך שתוך זמן קצר הם נוטים הצידה. מהנדסי הפנים של הקרוואן לא לוקחים בחשבון כמו שצריך, אם בכלל, את הכובד של המטבח, שירותים, מיכלי מים. מוזר. מחר ייסדרו את זה. בעניין ההגה המשוחרר מידי – מחכים לאישור מחברת הביטוח. אם יאשרו נשאר בסביבה לתיקון אם לא יאשרו נמשיך מערבה כבר מחר.
No comments:
Post a Comment