21-05-2015 ND - MT

יום חמישי 21.5.201

מזג האוויר היום יפה עם שמש מלאה ואפילו חם. המשכנו דרכנו צפונה ומערבה לצפון מונטנה. שדות חיטה רחבים וקצורים ברובם עדיין לא מוכנים לעונה.

ראינו אנטילופות יפות מסוג Pronghorn. זה מה שיפה כאן מלבד השדות בעלי החיים הפראיים החיים במרחבים האלה . 

Pronghorn

פסיון

יש גם קצת פסיונים שמסתובבים בשטח. הרבה כלים חקלאיים ורובם מחברת ג'ון דיר.

מכיוון שחלק מהטסה הגלגל האחורי השתחרר, נעצרנו בחברת Farmers Union Oil שבעיירת Beach. אבי הראה להם מה הבעיה ואחרי שביררו אמרו שיש להם חלקים מתאימים. אבי מצא שפה משותפת עם העובדים. הם גדלו בעיירה ומתמצאים בחקלאות ובעיקר בגידול חיטה. סיפרו שמזג האוויר משוגע. שנה אחת היה בכריסמס שלג בגובה מטר וחצי ושנה אחרי זה היה חם באותה עונה 10 מעלות צלסיוס.

נסענו בכביש 16 שהינו צדדי עם נוף מאד חקלאי. הרבה חבילות חציר עגולות.

ראינו ריסוס בשטח עם אוטו טנדר.

הרבה פרות, פרים ועגלים קטנים. מצחיק לראות עגל לבן יונק מפרה שחורה לגמרי.

היינו כמעט לבד על הכביש וזה נוח. האזור הוא Little Missouri National Grassland

לינקולן מביט על קידוחי הנפט :)

בשלב מסויים הופיעו הרבה מאד קידוחי וגז. אפילו יותר מאשר ראינו בטקסס.

עשינו הפסקת מנה חמה ליד אגם קטן. מקום בו אפשרי לחנות ללילה חניה יבשה תמורת 6 דולר, אבל עצרנו רק למנוחה קלה.

בעיירה Williston נכנסנו ל Walmart ועשינו קניה גדולה של הצטיידות. כשחזרנו לאוטו אבי התכופף לפתע ואמר שיש בעייה, הלך לנו צמיג. ורק היום היינו במקום שיכולנו לקנות ולהרכיב צמיג, אילו ידענו אז. כל יום אבי מסתובב לפחות פעם אחת סביב האוטו ובודק אותו ולא ראה את הצמיג הבלוי. תמיד הגלגל עמד כך שלא רואים. גם היום ב Beach בדקו. שאלנו בWalmart באגף הרכב שלהם, האם יכולים להחליף, אבל אמרו שיכולים רק למכור צמיג ולא להרכיבו. נסענו לחברה אחרת אבל היה כבר 16:30 והם אמרו לאבי שיחזור מחר ומתי שהוא יוכלו לטפל בעניין. אבי התעצבן על התשובה והחליט להמשיך הלאה בכביש 2 מערבה. (אחר כך בגלסגו אמרו לנו שהעיר הזו Williston, לא טובה).

 עברנו למונטנה וגם כאן המשכנו לראות קידוחי נפט. שטח הנפט לא מבדיל בין מדינות. הגענו לעיירה Culbertson ונכנסנו ל Oelkers Service Center ושם מיד טיפלו בנו. לצערם לא היה להם צמיג מתאים עבורנו ורק החליפו לגלגל הרזרבי שלנו. בדקו את שאר הצמיגים ואמרו שלמעשה צריך להחליף 4 צמיגים. דבר שעולה ממש הרבה כסף. עד היום נסענו 8,600 מייל שזה כ 14,000 ק"מ.

בזמן שעבדו על הצמיג הסתכלי מהאוטו לעבר מגרש עם ילדים קטנים ששיחקו ביסבול עם שתי מאמנות. כנראה חוג לביסבול.

שמנו לב שאנחנו שוב לא בטוחים מה השעה ייתכן שזזנו שוב שעה אחורה. הפעם הרווחנו מזה כי כך המוסך היה פתוח.

את הלילה חנינו בRest Area בתחילת היישוב. היה שקט. אבי יצר שיחה עם אדם שעמד והשגיח על כיסוח הדשא. האיש הינו מפקח הכבישים של האזור ויש לו צוות תחזוקה שעובד תחתיו. הוא סיפר על החקלאים אשר מסתדרים עם עבודות קידוח הנפט של החברות הפרטיות. שיטת הקידוח היא פרקינג, זאת אומרת קודחים לעומק מסוים ומשם לרוחב ע"י טיפול כימי/חימום ופיצוץ ומפיקים נפט וגז מהסלעים ויש הרבה. במקומות אחרים שהתלוננו על השיטה והסכנה בה היו מקומות שהקידוחים היו שטחיים והדבר פגע במאגרי המים ופה אין את הבעיה הזו, כי הקידוחים עמוקים מאד. בעיית סכנה מדליפות היא דווקא בהובלה ברכבות ולא במתקנים עצמם שהבטיחות בהם גבוהה ויש מערכות אזעקה טובות לחקלאים שגרים בסמוך.

סיפר שהמשכורות שמשלמים לעובדים בתעשיית הנפט גבוהות מאד ולכן אף אחג לא רוצה לעבוד במקומות אחרים כמו בתיירות, מסעדנות וכד'. מביאים אנשים זרים מחוץ לארצות הברית שעבורם שכר המינימום כאן הוא גבוה יחסית למה שמרוויחים בארצם (למשל הודו). הדור הצעיר רוצה לעבוד רק בתעשיית הנפט וגז. בקיצור הנפט הוא הזהב המודרני.