Pages

Wednesday, April 29, 2015

27-04-2015 Bryce Canyon UT

יום שני 27.04.2015
היה קר מאד בלילה ובבוקר ב Panguitch. התכנון היה לצאת מוקדם אבל התעכבנו, כי לאבי נכנסה עבודה דחופה ואח"כ עוד עיכוב קל במילוי גז. כדאי שנהיה מלאים כי לא ידוע היכן ואיך נלון בלילות הבאים. 

 
חצי שעה נסיעה והגענו לברייס קניון, מיד כשראו את הקרוואן שלנו אמרו לנו "שמאלה ולחנות". בגלל החוויה בפארק ציון, קצת חששנו ממה שצפוי לנו כאן. לשמחתנו ראינו שאפשר גם אחרת.
פנינו שמאלה וראינו גם חניה וגם חניון לילה. שמים 15 דולר במעטפה לאחר שבוחרים נקודת חנייה (צריך לרשום את מספר מקום החנייה). יש במקום מקום לריקון המכלים ומילוי מים. זו חנייה יבשה ואסור להדליק גנרטור בין 8 בערב ל8 בבוקר. ברור היה לנו שיהיה קר בלילה (יורד מתחת לאפס צלסיוס).
חצינו את הכביש למרכז המבקרים ושם קיבלנו מפות, ראינו סרט על המקום. גם כאן השיטה היא של שאטלים בחינם כל 15 דקות לחלק שאין כניסה למכוניות פרטיות, עם תחנות לנקודות תצפית יפות. אין יותר מידי מבקרים ולכן לא דחוס. נסענו עד לקצה הנסיעה של השאטל Bryce Point. למעשה ברייס קניון איננו קניון אלא מצוק ארוך עם מספר אמפיתארונים. 

התצפית ב Bryce Point באמת מאד יפה ומקסימה.
 



 

מהנהג של השאטל שמענו על אפשרות לסיור מודרך ללא תשלום של שלוש וחצי שעות לחלק הדרומי עד לRainbow Point. אמנם אפשרי לנסוע את הדרך הזו במכונית אבל אנחנו עם אוטו גדול וכאן זה עם הדרכה. ההרשמה בלודג'.
במקום לעלות לשאטל לתצפית הבאה הלכנו את התחנות עד Bryce Canyon Lodge ושם הזמנו את הסיור המודרך למחר ב9:00 בבוקר, נקודת איסוף במרכז המבקרים. יפה כאן, מסודר ומאורגן והחלטנו להישאר עוד קצת. האווירה כאן נעימה וטובה.



   בדרך ראינו עצים שברור שברק פגע בהם

שלג שעדיין לא נמס





המשכנו ברגל עד ל Sunset Point ושם נסענו בשאטל תחנה אחת למקום הקרוואן.  
כשחיכינו להסעה הגיעה ציפור יפה וחמודה וחיפשה מציאות על הריצפה בין הרגליים של אבי והמשיכה משם הלאה. Clark's nutcracker

Clark's nutcracker

Sunday, April 26, 2015

26-04-2015 Back North


יום ראשון 26.04.2015
חנינו רחוק מהחנות (Walmart) עם תצפית לשדה התעופה הקטן של צפון לאס וגאס. האזור כאן נראה די עלוב ומסכן.התעוררתי מתנודות הקרוואן בגלל הרוח החזקה שנושבת בחוץ (כ 50 קמ"ש) וגם האור שכבר ביצבץ מהפתח שמעל המיטה. הרוח חזקה ככה שהציפורים מעדיפות לקפץ וללכת על הקרקע מאשר לנסות לעוף.
נכנסנו לחנות Walmart והתאכזבנו שלא מצאנו חלקים למצלמה החדשה. כנראה האזור כאן כזה שמפחדים שיגנבו להם וגם לא כל כך קונים דברים כאלה כאן.
הנהיגה הייתה קשה עם משבי רוח חזקים מאד, אבל לפחות הייתה שמש ולא גשם.

בגלל הרוח ההגה מוחזק עקום אבל נוסעים ישר

קקטוס אופיני בנבדה


עברנו שוב לאריזונה ושוב ליוטה.




הדרך הייתה מאד יפה. הרבה יותר מאתמול בכיוון ההפוך. ייתכן שגם אור השמש הוסיף לעניין, כי אתמול היה מאד מעונן וגשום.
פתאם הופיעו הרים מושלגים באופק. איזה יופי, שינוי מרענן מהנופים הקודמים.


גגות הבתים כאן משתלבים בנוף ונספגים בו. לפעמים אפילו לא מרגישים בהם, בעיקר כשהם יותר נמוכים מהכביש. שכונות שלמות "נבלעות" בנוף.

האזור חקלאי יותר. השקייה בקו-נוע ארוך מאד. פרות שחורות וחומות. עד עתה ראינו רק שחורות. גם רפת אחת גדולה לחלב.



בקיצור הדרך הייתה יפה לכל אורכה.






אחרי כארבע שעות נסיעה הגענו לחניון מסודר בעיר Panguitch. קר כאן בעיקר בגלל הרוח. צריך בלילה לנתק את צינור המים מחשש לקיפאון. מחר נמשיך לברייס קניון.



25-04-2015 Zion UT


יום שבת 25.04.2015

נפרדנו מהעיירה הקסומה Kanba. עיירה שמקרינה אהבה.

שימו לב ללב הצבוע במפה
שלושה מכתבים מחכים לנו בדואר בפלורידה. סיכמתי עם ברברה שניתן את הכתובת שלה כך שהמכתבים יגיעו אליה ונקבל אותם ממנה, כשניפגש.



בתחילה חשבנו לנסוע לBryce Canyon אבל ראינו שמזג האוויר שם לא טוב. קר ורטוב. לכן נסענו לפארק ציון שהוא דרומי יותר. בגובה 6,000 פיט (1828 מטר). צבע האדמה יפה. חול אדמדם. הדרך הייתה יפה מאד. השמים מעוננים. למרות שהגענו ב9:00 בבוקר היה תור ארוך לכניסה לפארק. הראנו את הכרטיס + הדרכון והתברר שצריך לשלם 15 דולר נוספים עבור המעבר במנהרה. שילמנו.

 




המנהרה שעולה 15 דולר
כשעובר רכב רחב כמו קרוואן עוצרים את התנועה לכיוון אחד בלבד.







הגענו למקום של מרכז המבקרים. מקום ששם תמיד כדאי להתחיל בכל מקום. לא מצאנו חנייה! במקום שמיועד לקרוואנים ורשום שהוא רק לקרוואנים חנו מלא מכוניות פרטיות! לאף אחד לא איכפת. ויתרנו ונסענו הלאה מחוץ לפארק עם הרגשה חמוצה. מסקנה שממש אסור להגיע למקומות כאלה בסוף שבוע (בעיקר שבת).

שיטת השאטלים עובדת גם כאן רק שלא הצלחנו להגיע לאחד

חיפשנו חנות Walmart כדי לסדר את התשלום לתוכנית של הטלפון הנייד שלי (שלMetro PCS). מצאנו בעיירה Hurricane. מיד הלכנו לשירות לקוחות לברר. הסתבר שאנחנו לא יכולים להשתמש בכרטיס נטען מעין ויזה, כי אנחנו לא אמריקנים. אין כרטיס איתו אפשר לשלם למטרו. ממש מרגיז ואידיוטי. הבנו שהאפשרות היחידה שלנו זה למצוא חנות של מטרו. הכי קרובה שמצאנו זה בעיר לאס וגאס, זאת אומרת שעתיים נסיעה לשם – רק כדי לשלם בחנות, כי לא מוכנים בטלפון או אינטרנט לקבל כרטיס בינלאומי. מחוסר ברירה נסענו ונסענו היה קצת גשם ורוח חזקה. 

גם כאן פעם היתה זרימת לבה
  בדרך עברנו למדינת אריזונה והשעה זזה קדימה, לאחר מספר מיילים של נסיעה עברנו לנבדה וזזנו שעתיים אחורה, נדמה לי. בקיצור מבלבל מאד ומוזר.



יש סוג של קקטוסים מרשימים שפזורים בשטחים שבדרך.


 

 הגענו לחנות. שילמנו לחודשיים מראש. טוב שלפחות לזה הסכימו. בעיר הזו יש איזה 10 חנויות של מטרו. טמטום לשמו. לחברת Version יש כמעט בכל עיירה. הדלק באזור הזה יקר – מתקרב ל3 דולר לגלון.