29+30-8-2015 Bangor ME

יום שבת 29.08.2015 ME

קמתי עם הרגשה לא טובה והרגשתי שאני "סוחבת" את עצמי. למרות זאת נסענו קצרות עד לקניון של העיר ושם אבי מצא שני זוגות מכנסים וחגורה, הידד!

משם נסענו לחניון מחוץ לעיר למקום בשם Shady Acres Campground שנמצא ליד  20 Carmelק"מ מBangor . לצערנו אין כאן אינטרנט רציני למרות שבפרסום היה רשום שיש. רצינו חניון ליומיים אבל נישאר רק לילה אחד. המקום נראה נחמד עם דשא ועצים אבל ככל שעבר הזמן נהיה הזוי יותר. כל אחר הצהרים היום נביחות של כלבה שנשארה לבד בקרוואן סמוך אלינו. נבחה עד שבעליה הגיעו הביתה לקרוואן. נראה שהם גרים כאן לעונה. העונה כאן היא מחודש מאי עד אוקטובר. השיא היה כשב 20:30 התחילו יריות! ממש קרוב. יריות מרובים ואקדחים במשך שעתיים. כנראה ירו על צלחות חרס. באמצע היו גם קצת זיקוקים. לפני השינה ראיתי שגם קליטה לרדיו אין כאן (לפעמים אני מקשיבה בנייד לרדיו המקומי). וכתוספת לאווירה הזו הגיע אלי מייל כאילו מסוזן, הבת של מני ומרים. פרצו לה לחשבון המייל ונשלח מייל לכל אנשי הקשר שלה שהיא כאילו במנילה שבפיליפיניים, איבדה את כל הכסף והמסמכים וזקוקה נואשות לכיסוי חשבון בית המלון עם מספר הטלפון של המלון כביכול. כמובן שהבנו את העניין. ניסינו לטלפן למני, אבא של סוזן ואז גילינו שאין לנו כאן קליטה בטלפונים הניידים. האינטרנט דווקא כן עבד לפעמים...

לא ברור מה קורה כאן אבל זה מה שהיה.

אצל השכנים בחניון. מראה אופיני

 

יום ראשון 30.08.2015

בבוקר חזרנו לעיר ולתקשורת עם העולם. מני כבר ידע על עניין המייל של סוזן. קבענו איתו פגישה בחול המועד סוכות אצלו בבית שב Monticello שבמדינת ניו-יורק. אנחנו חייבים לחכות עד מחר בבוקר כדי לטלפון לסוכן הביטוח ולראות האם אפשר לעשות ביטוח לאבי אצלו. בקיצור צריך להעביר את יום ראשון. איך מעבירים? בקניות.

Hobby Loby חנות לעבודות יד סגורים בימי ראשון. חבל כי רציתי לברר על זכוכית מגדלת שמרכיבים על המשקפים כדי להקל על עבודת הריקמה. אולי נספיק מחר.

אכלנו במסעדה של רשת שלא הכרנו עד כה בשם UNO. משמעות השם "אחד" כנראה באיטלקית כי היא התחילה כפיצריה ועכשיו זה פיצריה וגריל. טעים מאד.

מנת הדג, שירמפס ולובסטר שלי

עשינו השלמת קניות ב Walmart כי גילינו שהחסרנו דברים בקניה של אתמול. פגשנו זוג ישראלים בחנות שהגיעו לפני שלושה ימים לשליחות. זו משפחה שנייה שפגשנו מאז שאנחנו בצפון אמריקה.

אבי הולך לקניון

אקצר ואספר שהיה יום קניות מוצלח גם מתנות ובעיקר נעלי הרים לשנינו אותו סוג כך שנהיה תואמים :) וההצלחה הכי גדולה הם מכנסים לאבי עם רוכסן בכיוון הנכון. היה נס למצוא כאלו בכלל ועוד במידה הנכונה. חוויה בפני עצמה. המוכרים בחנויות (בקניון הגדול של העיר) היו מאד נחמדים אלינו וידעו לשלוח אותנו  לחנויות אחרות כדי לנסות למצוא מה שאנחנו מחפשים. 

 בכניסה לקניון יש אוטו-עגלה שיהיה קל להנייד עם ילד קטן

זו חנות יותר מתאימה לאבי - הכל לצייד

מוכרת בחנות אינדיאנית שאלה מהיכן אנחנו וכששמעה שמישראל היא שאלה האם דיברנו אידיש. אבי הסביר לה את ההבדל בין עברית לאידיש והיא מאד התרגשה מרוב התרגשות נתנה לנו שני מגנטים במתנה.

חזרנו למגרש החנייה של Walmart ללילה.