5-05-2015 Hwy 101 CA

יום שלישי 5.5.15

לא ברור מה יש להם כאן שמתחת לכל גשר (ויש רבים) הכביש משובש באופן מיוחד. כביש של גשר עשוי מבטון לא חלק ולא באותו הגובה של הכביש. וזו עוד אוטוסטרדה. האוטו קופץ והנסיעה ממש לא נעימה שלא לדבר על הקושי שבנהיגה. אבי בקושי הצליח להנות מהנוף.

היה מה להנות, הנוף יפה. עברנו שטחים עצומים של גפנים. ממש ארץ הגפן. יפים במיוחד שטחי הגפן שמגודרים ע"י עצים עם העלים הסגולים (כמו שיש בארץ). שילוב הצבעים מאד יפה .

עצרנו לארוחת צהרים בטקו-בל בעיירה Willits. מנוחה טובה מהנסיעה הארוכה.

הדרך מאד יפה, עוברת בין יערות עם עצי redwood מרשימים.

עצרנו במקום אחד שהיה שלט מעניין על בית בעץ נראה כמו בסיפורים של פו הדב ובכלל. מקסים.

נראה שהיה פה ממש יפה פעם, אבל האדם שעשה את היצירות/פסלים עם משור שרשרת כבר עזב. חבל.

פתאם הבנתי שכל השמות המקסיקניים בקליפורניה של המקומות כאן הם בגלל שפעם חיו כאן מקסיקנים עד שהאמריקאים גירשו אותם במלחמה. עכשיו הם חוזרים לאט לאט ובטוח בתור אמריקאנים אבל מאד מקסיקניים.

הגענו לחניון משפחתי נחמד Stafford RV Park קרוב לScotia על כביש 101. משמאלנו בחור צרפתי שמטייל שנתיים באמריקה ומימינו זוג נחמד מקנדה דובר צרפתית אבל גם אנגלית. מספיק כך שיכולנו לשוחח איתם די ארוכות. הם קנו קרוואן על שילדה של מרצדס והמנוע עושה להם צרות כבר מההתחלה. החלפנו חוויות מהנסיעה בכבישים ובכלל. הם בדרכם לאלסקה לפני שיחזרו הבייתה לקוובק.

4-05-2015 Hwy 1 CA

יום שני 4.5.15

 

Barbara and Jim

היום מעונן ורוח קרה נושבת. השארתי את אבי לעבוד בקרוואן ונפגשתי עם ברברה לכוס תה אצלה (היה מצחיק כשקיבלתי מייל ממנה לטלפון השואל האם אנחנו ערים ושנבוא). שיחת נשים נחמדה ונעימה. רק החתול היה איתנו ושיחק עם הפאוצ' שלי. ג'ים ואבי הגיעו והתיישבנו לארוחת בוקר. ג'ים הציע לרשום את אבי בכרטיס שלו לחברות בכרטיס שנותן הנחה בחברת דלק מסוימת, אבל ויתרנו כי לא נתחיל לחפש את התחנות האלו והן בדר"כ בערים הגדולות.

נפרדנו בלבביות עם צילומים אחרונים של יחד.

הצלחנו לצאת מהעיר תוך כדי עליה על מדרכות פה ושם.

עם בלה, אחות של אליעזר, קבענו להיפגש במרכז קניות גדול לא רחוק ממקום מגוריה. שם יכולנו לחנות בלי בעיות. היא הגיעה אלינו דפקה בדלת ונכנסה. בלה נראת מצוין ומאד נרגשת. הושבנו אותה על הספה וחיברנו את הסקייפ כך שתוכל לדבר עם אחיה. היה מרגש לראות אותם משוחחים. שנים עברו מאז ראו זה את זו. שלוש פעמים חזרה ואמרה עד כמה אליעזר דומה לאמא שלהם. אח"כ ליווינו אותה למכוניתה. היא חנתה בצד השני במרחק מה. נפרדנו בלבביות ועכשיו יש לה לבקר גם אותנו כשתגיע לישראל.

המשכנו בנסיעה ל Muirwood דרך סן-פרנסיסקו בכביש 1 וכביש 101. עצרנו לתצפית על המפרץ של העיר. היה שם קר מאד מהרוח וקצת ערפילי. מאד אופיני לאזור.

 הגולדן גייט ואלקטרז

נסענו בדרך מאד פתלתלה וצרה אבל יפה מאד. הדרך אינה מומלצת לקורוואנים יותר ארוכים משלנו. הגענו למרכז המבקרים, בו קיווינו בין היתר לקבל מפת דרכים של קליפורניה, אבל לא הייתה חנייה עבורנו. מלא מכוניות שם והמשכנו הלאה צפונה. הדרך יפה מאד, מצד אחד יער עם עצי redwood ומצד שני האוקינוס. אז זהו נסענו מהאוקינוס האטלנטי לאוקינוס השקט. חצינו את אמריקה בפעם הראשונה לרוחבה.

הגענו לחניון Sonoma County Fairgrounds RV Park ליד סנטה רוזה ואפילו הספקתי לעשות כביסה.

3-05-2015 San Jose CA

יום ראשון 3.5.15

התרשמנו מההרים הגבוהים וחשבנו על המהגרים של אז שהיו צריכים לעבור כאן עם העגלות עם הציוד וברגל. בכלל לא פשוט.

היו שלטים שאין היום בדיקת משאיות, אז משאית יכולה לעבור בגבול כך סתם?

עברנו את רינו, סתם עיר גדולה עם קזינו ובתי מלון.

 כאן קיבלנו הפתעה. הכביש הרוס למדי. ממש לא נעים לנסוע עליו. בושה ממש ומאכזב. בהזדמנות הראשונה שיכולנו לעצור אבי מיד ירד לבדוק את הגלגלים.

למרות שנכנסנו דרך כביש ראשי לא היה מרכז מבקרים ולא מצאנו מפת דרכים של קליפורניה.

במקום מסויים ראינו שלט שיש מרכז מבקרים ופנינו מהכביש לשם כך. הגענו לשכונת מגורים וכשראינו את הבניין כבר לא מצאנו חנייה ויצאנו מהאזור חזרה לכביש הראשי. שילוט לא ברור ומעצבן.

למרות שזה יום ראשון התנועה בכביש רבה. מחירי הדלק מאד גבוהים. בין 3.60 ל-4 דולר לגלון.

הנוף מזכיר את ישראל. הרבה הרדוף נחלים ופרחים צהובים כמו חרדלים.

הכבישים לא מתוחזקים ומעצבנים ובנוסף נשבה רוח חזקה. לפחות הקליטה הסלולרית ואינטרנט טובים רוב הזמן.

נכנסנו לסאן חוזה, עיר עם כמיליון תושבים והחלטנו שלפני שמגיעים לברברה וג'ים נעצור בחנות walmart בסאן חוזה. כאן בקושי מצאנו חנייה. החניון היה ממש עמוס והיו הרבה אנשים. אנגלית כמעט לא שמענו כאן. ספרדית. גם בקופה. החנות צפופה והאווירה שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה. אח"כ הבנו שהסיבה לכמות האנשים היא מלבד יום ראשון – יש חג למקסיקנים כאן. חג לכבוד איזה קרב אחד בו מקסיקו ניצחה את הצרפתים בתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב.

 משם נסענו לבית של ברברה וג'ים. הצלחנו לחנות את הקרוואן מול הבית. הבית כמעט לא השתנה במשך השנים ממש זיהיתי אותו. התקבלנו בשמחה והתרגשות. הגינה מקסימה – זו הבייבי של ברברה. ישבנו בצל עם כוס קפה ותה ודיברנו. וכאן נודע לנו שקליפורניה ענייה! אין כסף לטיפול בכבישים. הכסף הולך על סיעוד ואבטלה גבוהה (בעיקר מקסיקנים).

  

הלכנו איתם לעיר התחתית דרך האוניברסיטה של העיר. היה נעים מאד. 

 האוניבריסיטה גדולה מאד עם מעונות סטודנטים.

הספריה ממש ענקית והיא פתוחה לציבור. ברברה מחליפה שם ספרים.

היה הזוי לראות את דגלי מקסיקו מונפים ממכוניות נוסעות לכבוד החג. חג שאפילו במקסיקו לא חוגגים אותו. ההרגשה? קליפורניה נכבשת ע"י מקסיקנים. יש די הרבה מכוניות עתיקות כי הם אוהבים לנסוע בהן.

בכלל ברחבי ארה"ב יש שיטה טובה במעבר חצייה. יש ספירה לאחור לקראת האור האדום. כך אדם יודע באיזו מהירות והאם יספיק לעבור את הכביש.

אכלנו גלידה טעימה וחזרנו דרך האונירבסיטה. 

עושים מאמצים לשיפור מרכז העיר התחתית שהיה מוזנח מאד והיום הפך לאזור בילוי עם מלונות ובתי משרדים ישנים ששופצו והפכו לדירות סטודיו קטנות להשכרה.

מכיוון שכמעט כל הבתים ברחוב שייכים לברברה וג'ים הם יכולים לקבוע באיזו שעות מותר לחנות. אז הם קבעו שרק בין 8 בלילה ל8 בבוקר. נתנו לנו תו חנייה במקרה ויבוא פקח חרוץ ויירצה לתת לנו דו"ח.

לברברה יש חתול ג'ינג'י בן 8 חודשים בבית וגם צב שגר בבית. לג'ים, בבית שלו הצמוד, יש מספר חתולים ובעיקר חתלתולים שהוא מניק מבקבוקון. עבודה קשה, של טיפול כל כמה שעות. חמודים.

 החיים הטובים

לא רצינו להטריד אותם אז העדפנו לישון במיטה שלנו בקרוואן. כך יצא שישנו ברחוב בתוך האוטו :)